למעשה, יש מבנה כזה. אם תבואו להר ציון, לאזור קבר דוד המלך, תוכלו לראות שבקומת הקרקע – או לפחות בחלק ממנה – קיימות אבנים ענקיות מתקופת הורדוס. ולאחרונה, ישיבת התפוצות יחד עם רשות העתיקות ערכו סקר גאופיזי באמצעות מכ"ם חודר קרקע, כדי למפות את מה שנמצא מתחת לאדמה, מתחת למבנה הזה.
אדם בשם ארמיט פִלְיוּט (ייתכן שהכתיב שגוי), שהיה האדריכל של עיריית ירושלים בתקופת השלטון העות'מאני, פרסם בשנת 1863 ספר בשם "ירושלים שאתה יכול לחקור". בספרו, הוא מספר שבמהלך סיור להר ציון ביום גשום מאוד, הוא ראה פתח באדמה, נכנס לתוכו, וגילה מערה ענקית באורך 67 מטר ורוחב 20 מטר, עם חדרים רבים בצדדים – מערה שממשיכה מתחת למבנה שבו נמצא כיום הסרקופג של קבר דוד המלך.
במשך שנים רבות סברו שהוא שרלטן או ממציא סיפורים. אך הוא כתב גם תיאורים מפורטים על מה שמצא במערת המכפלה שבחברון – המקום שבו קבורים אברהם, יצחק ויעקב – ותיאר את המקום כארכיטקט. בשנת 1967, כאשר משה דיין שחרר את חברון, הוא נכנס למערה, ונמצא שהתיאור של האדריכל אכן היה מדויק. ממצא זה גרם לרשות העתיקות לשקול ברצינות שגם תיאוריו של האדריכל על הר ציון הם אמת.
ואכן, בעקבות כך ערכנו סקר במכ"ם חודר קרקע, וגילינו שהתיאור שלו על המקום הזה אכן נכון. קיימת מערה תת־קרקעית ממש מתחת לסרקופג, במבנה עתיק וענק. אפשר לראות אבנים עצומות מתקופת הורדוס, יש גם מנהרה שיוצאת מן המבנה, ומתחת לפני הקרקע נמצאת מערה ענקית – ככל הנראה אותה מערה שהוא תיאר – ובה קבורים דוד המלך, שלמה המלך וחזקיהו המלך. כיום, הכל מכוסה בשכבות רבות של אדמה, ומעליהן נמצא האתר המוכר כיום כקבר דוד המלך.
ולא רק זאת – לפני כחודש, יחד עם אחד מהתורמים של ישיבת התפוצות מקנדה, קדחנו יחד עם רשות העתיקות בחדר שנמצא כשלושה מטרים מתחת לפני הקרקע, בסמוך לקבר דוד. מטרת הקידוח הייתה לקחת דגימה (core) כדי לבדוק במעבדה את גיל השכבות בין האבנים. מצאנו שיש שתי שכבות של אבנים – אחת מהן היא האבנים הגדולות מתקופת הורדוס, ומעבר להן נמצא שכבה נוספת – אבן שיש לבן עצומה, בעובי של כמטר.
אם תעיינו בספריו של יוספוס פלביוס, הוא כותב שהורדוס, מתוך רגשות אשמה על כך שהרג את חכמי ישראל, בנה שלושה מונומנטים גדולים: הר הבית (עם האבנים הענקיות שאנו רואים היום), המבנה שסביב מערת המכפלה בחברון, ומבנה גדול סביב קבר דוד המלך – שנמצא ממש מתחת לפני הקרקע. מבנה זה נהרס ונבנה מחדש לפחות שמונה פעמים – לכן אפשר לראות בו סוגים שונים של אבנים – אבל החלק התחתון, שמתחת לאדמה, עדיין קיים.
כדאי לדעת: אחת הסיבות המרכזיות לכך שהר ציון נשאר מוזנח ובלתי מפותח היא שבתחילת המאה ה־20, הבריטים ערכו חפירות בירושלים לכיוון דרום, וסברו שמצאו את "עיר דוד". הם מעולם לא מצאו את קבר דוד, אך שיערו שהעיר הייתה קטנה בהרבה, ליד מעיין שמצאו בתחתית ההר, סמוך לנחל קדרון ולמתחם הר הבית.
הבעיה הייתה שהם מעולם לא מצאו קבר של דוד המלך, ולא התייחסו למסורת ארוכת השנים. בנוסף, הם לא מצאו שרידים מתקופת היבוסים. הם חשבו שמדובר בירושלים הקדומה, אך אנחנו יודעים – עפ"י יוספוס פלביוס – ש"עיר דוד" הייתה מצודה בראש ההר, לא למרגלותיו.
מה שמדהים הוא, שמעולם לא חפרו בראש ההר, כיוון שהשטח היה בידי הווקף. ווקף בערבית הוא הקדש דתי – והאזור שבו נמצא לפי המסורת קבר דוד המלך היה בבעלות משפחה מוסלמית מסוימת, שלא אפשרה חפירות במקום. במשך אלפי שנים, האזור נותר ללא חפירה. עד היום, לא בוצעו בו חפירות ממשיות.
